משה סידס ובנו בע"מ נ' טמפו משקאות בע"מ ואח'

החלטה

לפניי תביעה לאישור העיקול הזמני, בהתאם לתקנה 378 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. צו העיקול הזמני, נשוא התובענה, ניתן לבקשת התובעת, במעמד צד אחד, ביום 17.11.09 (כב' הרשם ברנר), והוטל על כל הכספים, הנכסים והזכויות של החייבת (להלן "אקסל") , אשר מוחזקים, או יוחזקו אצל המחזיק, היא הנתבעת, עד לסך של כ- 23 מליון ₪ (הפ"ב 19127-11-09).

הרקע לבקשת העיקול הינו סכסוך שהתגלע בין התובעת לבין אקסל בקשר להסכם הפצה מיום 26.9.08, לפיו מונתה התובעת ליבואנית ומשווקת בלעדית של מוצרי אקסל. בתמצית נטען, כי אקסל הפרה את התחייבויותיה למתן בלעדיות, אפשרה מכירת פחיות משקה באמצעות גורמים נוספים בישראל, ואף מכרה מוצרים לגורמים אלה במחירים נמוכים מאלה של התובעת. בעקבות האמור התקשתה התובעת לעמוד ביעד המכירות ונגרמו לה נזקים כספיים ניכרים. בהמשך, ביום 2.9.09 הודיעה אקסל לתובעת, כי ההסכם ביניהן יגיע לידי סיום ביום 31.12.09, ובאותו יום התקשרה אקסל עם הנתבעת בהסכם שיווק, מכירה והפצה בלעדיים של מוצריה בישראל וזאת למשך 10 שנים. ביום 29.10.09 הודיעה אקסל לתובעת על ביטול ההסכם בשל הפרתו, כאשר התובעת כפרה בזכות אקסל לבטלו כמות שנעשה על ידה, והחליטה להגיש תביעה כנגד אקסל בגין נזקיה. בהתאם לתניית הבוררות בהסכם שבין התובעת לבין אקסל, מתברר הסכסוך בין צדדים אלה בהליך בוררות, כאשר צו העיקול הזמני ניתן מכוח סמכות בית המשפט לפי סעיף 16(ב) לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968.

הנתבעת הודיעה בתשובתה כמחזיקה לצו העיקול, כי מאחר ותשלום התמורה ממנה לאקסל, בהתאם לחוזה ההפצה שבין השתיים נעשה באמצעות כתבי אשראי דוקומנטריים בלתי חוזרים, אזי אין, ולא יהיו לה בעצמה כספים שמגיעים ו/או שיגיעו לאקסל, וממילא היא אינה "מחזיק" כהגדרתו של מונח זה בתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984, לצורך העיקול. עוד נטען, שלא ניתן לעקל כספים לפי כתבי אשראי בנקאיים דוקומנטריים שטרם הוצאו בפועל במועד הטלת העיקול.

בנסיבות אלה הוגשה התובענה שבפניי אשר בה עתרה התובעת לחייב את הנתבעת בסכום העיקול.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, כמו גם בבקשת הביניים בדבר גילוי ועיון במסמכים ומענה לשאלון, ונוכחתי לדעת כי לפני כב' הרשם מתנהל הליך של ביטול העיקול הזמני או צמצומו, והקבוע להגשת סיכומים, סברתי, כי נכון יהיה לשקול את האפשרות לעכב את בירור התובענה שבפניי עד לאחר הכרעה סופית בבקשה לביטול או צמצום העיקול, וביקשתי את עמדת התובעת לכך.

התובעת הגישה את עמדתה אשר בה ציינה, בין היתר, שניתן להכריע בתובענה ומבלי הצורך להמתין להכרעה בבקשה לביטול העיקול הזמני או צמצומו. בנימוקיה טענה התובעת, בין היתר, כי יש לדחות את טענות הנתבעת וזאת מהטעמים המצויינים בהודעה המפורטת שלא ראיתי צורך לחזור ולציינם . ב"כ התובעת השאירה את עצם ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט.

לאחר ששבתי ועיינתי בכתבי הטענות וכן בהודעת ב"כ התובעת, הגעתי לידי מסקנה, כי אכן ראוי יהיה לעכב את בירור התובענה שלפני עד לאחר הכרעה בבקשת ביטול העיקול הזמני או צמצומו. לטעמי, היה ובית המשפט יחליט לבטל את העיקול, ממילא לא יהא מקום לדון בתביעה לאישור העיקול. בדומה, היה ובית המשפט יחליט על צמצום העיקול, קרי: לבטל את העיקול על זכויות אקסל אצל הנתבעת, גם אז יתייתר הצורך לדון בתביעה לאישור העיקול. לפיכך, אין כל טעם, בשלב זה, לקיים הליך שיתכן ויתברר, בסופו של דבר, שהינו הליך סרק ובאופן שייגרם בזבוז זמן שיפוטי יקר, בזבוז זמנם של הצדדים ושלא לצורך. במיוחד נכון הדבר שעה שבהודעת התובעת נמסר, שבית המשפט שוקד בימים אלה על מתן ההכרעה בבקשה לביטול או צמצום העיקול. למותר לציין, שאין בהחלטה זו כדי להביע כל עמדה לגופן של טענות הצדדים, לרבות בבקשה לביטול העיקול או צמצומו.

הצדדים יודיעו לבית המשפט על ההכרעה בבקשה האמורה, סמוך להינתנה.

ניתנה היום, ג' אב תש"ע, 14 יולי 2010, בהעדר הצדדים.

המזכירות תשלח ההחלטה לב"כ הצדדים בדואר רשום.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: